״אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו…״
כולנו יוצאים למסע, שבו נקודות פתיחה וסיום,
והוא עובר בין הרים וסלעים, באדמה צחיחה
ואדמה בוצית טובענית, ופוגש אנשים, עיניים ולבבות.
ותמרורים, של זכות קדימה ועצור!

יכולנו לציין רק את נקודות הפתיחה והסיום,
וכמה זמן התארך המסע..

והנה מתוארים מסעות ועוד מסעות בתוך
המסע הגדול, נסיעה וחניה… ולכל מסע
שם משלו, כתובת, מקום…

ללמדנו שבמסע הגדול אל הארץ המובטחת,
אל היעד הגדול, המטרה נכספת…
עוברים בתחנות רבות, וכל תחנה היא
משמעותית להתקדמות, בכל תחנה
נבנית עוד קומה בנפש, בזהות, בכוחות.

״ויסעו בני ישראל… ויחנו…״ וכמה חשוב
לדעת גם לחנות. לעצור, לנשום, להתבונן
ולספוג פנימה את שהיה עד עכשיו.

איפה זה נגע בי, איך זה עבר דרכי ומתוך החניה,
ממשיכים בדרך, מתגברים ומתבגרים וממשיכים
במסע חיינו, אל התחנה האחרונה שהיא דלת
הכניסה אל שער השמיים. אל ארצות החיים,
אל המסע העמוק והפנימי שלנו כשאנחנו במקום שלנו.
בתוכנו.

אסתר אורבך דיין

כתב יד ״שבת שלום״: הוא כתב ידו של שחר פרידמן ז״ל שנהרג במלחמת ״חרבות ברזל״
וזה הודות למיזם המרגש ״אות חיים״