"אֶת-חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם" ביטוי הלקוח מהפרשה
המבטא גילוי לב החושף מעשה שיש בו בושה או מבוכה
הכוללת אי נעימות גדולה.

חג החנוכה הינו חג של אורות ותודה כל הניסים שהיו בעבר
וישנם בהווה. ניסים קורים לנו כל הזמן ועלינו להודות עליהם,
לא להתעלם.

כעת, הבה נחבר את שני המוטיבים המרכזיים
אחד מהפרשה והשני מחג החנוכה וניצור אלמנט מוביל להצלחה
והשפעה טובה.

האחד מחג החנוכה – אור, שפע ותודה ביחד עם הנדבך
השני קאוצ'ינג מתוך הפרשה הכוללת עבודה פנימית של התבוננות
במעשים המצרכים שינוי ותיקון.

שני האלמנטים יחדיו מהווים בהכרח נוסחה מצוינת ופנומנלית
להצלחה בכל המובנים בחיים הן הרוחניים והן הגשמיים.
ומן הפרט אל הכלל..

אם הפריטים ישתנו בשני הממדים אזי בהכרח השינוי יהלך
ויתעצם גם בחברה בכלל וההשפעה תהיה רבה,
מאירה ומבורכת.

חג שמח מלא באורות ובתודה!

רוחמה אפרתי – מרצה בכירה בפסיכולוגיה, תת מודע, יהדות וחסידות