חג סוכות, החג הסתווי שלנו, הוא חג שמזמין אותנו לקבל.
לקבל אלינו אורחים לסוכה, לקבל אלינו את ארעיותה של הסוכה,
לקבל את חוסר הידיעה וחוסר הביטחון:

לקבל בשמחה את השחרור מהימים הנוראים,
לקבל את התחלתה של שנה חדשה ומבטיחה וגם לקבל איש את רעהו.
כל כך יפה בעיני המנהג של להזמין אורחים לסוכה.
דווקא לסוכה שהיא יותר קטנה מהבית הרגיל שלנו, יותר חשוכה, פחות נוחה.
דווקא אליה אליה אנחנו מזמינים אורחים, אושפיזין, לחלוק איתנו את שמחת החג.

כי חג סוכות הוא החג שבו אנחנו מגלים שהשמחה אינה תלויה בדבר.
היא אינה תלויה בכיסאות הנוחים, בכורסאות המרווחות, בדברים שחיצוניים לנו.
אנחנו מגלים שהשמחה תלויה ברצון.

ברצון להיות שמחה, שמחה בחיי, שמחה באדם השני,
שמחה להיות חלק מקהילה, שמחה להתארח בקהילה אחרת.

בחג סוכות מתגלה שמחת החסד. חסד מזג האוויר הנוח, חסד הבית הארעי
המשמש לנו משכן זמני, חסד הפרי שנאסף בחג האסיף,
חסד החיבור בין כל חלקי העם, חסד השלום ששוכן בתוכנו.

חג טוב ונעים, חג שמח!
סיגל גריבי- המשקיף והמשתקף