בפסח, בו אנו חוגגים מדי שנה את יציאתנו מעבדות לחירות,
כל שנה והעבדות שלה, כל אחד והחירות שלו,
חשוב להיזכר שיש בחיינו ניסים. ואולי חלק מתהליך השחרור
הוא להיות ערים לניסים האלה שקורים כל הזמן.

פעמים הם באמת מדהימים ולפעמים הם ניסים יותר קטנים
ויומיומיים. התורה מזכירה לנו כי ניסים קורים לנו כל הזמן,
אבל אנחנו- בהרגל, במרוץ, בדאגה למה שיהיה, בגעגוע למה שהיה,
לא רואים, לא מאמינים, לא מבינים.

בא החג הזה להזכיר לנו את גדולתו של הנס, את עוצמתו,
ואת הידיעה שהוא יגיע, גם במקומות בהם נראה לנו שהדרך הסתיימה,
במקומות בהם נהייה ללא אמונה, במקומות בהם לא תימצא לנו ההבנה.

תיכף יסתיימו ימי החג ואנו נחזור לשגרה, נמשיך במסע.
חשוב לזכור: אנחנו לא לבד. גם ברגעים הקשים ביותר עוד יגיע
הרגע שהים יפתח, שהדרך תראה, שנשיר את שירת ההודיה.

שיהיה חג שמח.

סיגל גריבי
המשקיף והמשתקף