נכנסו "לימי בין המיצרים" (י"ז תמוד – ט' באב), ימים קשים לעם ישראל,
של צער וחשבון נפש לאומי. טבע הנפש בימים אלו להצטמצם ולהקטין ציפיות,
מה שנקרא 'לעבור את הימים בשלום'. אך זוהי טעות.

חז"ל אומרים, "כל רודפיה השיגוה בין המיצרים".
כלומר כל רודפי ומבקשי השם יכולים להשיגו ודווקא בזמן כזה לחוץ ומלחיץ של מיצרים.
אלה לא זמנים להנמכת ציפיות ולהוריד את הראש, אלא אדרבא, זמנים לעבוד,
לרדוף ולבקש ולזכות לגאולה. לא להיבהל מהלחץ ומהקושי הזמני,
לכן תעצים ותמנף עצמך בכך שתשתמש בכוח הדיבור להתפלל,
לברך ובכוחך לפעול ישועות.

הלב מלא תאוות, חמדות וכפירות, ומתוך זה נצעק לבורא העולם,
לא רוצים את כל זה אלא אותך. וזה קנאת השם בזמננו אנו.

בפרשת השבוע בוחר פנחס לעשות מעשה של קינאה להשם.
במה זכה פנחס על מעשהו? פנחס מקנא לשם והורג את זמרי והמדינית,
ובכך זוכה לשכר רב, מקבל כהונה, אליהו הנביא יוצא מזרעו,
זוכה לאריכות ימים מיוחדת ובריאות איתנה.

קנאת השם כיום היא להיות גאה בכך שאני יהודי ולשמוח בקיום המצוות,
ולא להתבייש למול הרוחות הקרירות שמנשבות בעולם.
תוקירו תודה לבורא העולם על כל החסדים והשפעים שמשפיע עלינו!

שבת שלום ומבורך

רוחמה אפרתי- B.A בפסיכולוגיה ותקשורת -Master nlp & tft קליני רפואי