אנו בפתחו של חודש אלול, ימי ההכנה לראש השנה.
אומר הרמב"ם: "ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה…
מראש השנה ועד יום הכיפורים יותר מכל השנה".

גם בפרשת השבוע מצווה התורה על נתינת צדקה.

מדוע דווקא מצווה זו מקבלת הדגשה?
בפתחה של השנה החדשה, אנו יכולים לשאול את עצמנו- באיזו זכות
נוכל לבקש חיים, בריאות, נחת ועושר?
האם הצדקנו את כל השפע שקיבלנו בשנה שעברה כדי להעז ולבקש שנה נוספת?!

עניין הצדקה יוצר עילה חדשה לקבל שפע.
כשאנו נותנים לאחר, בתור חסד טהור, מבלי לבדוק אחריו,
מבלי להכנס לחשבונות אם מגיע או לא מגיע לו,
אנו יכולים גם לבקש שינהגו איתנו באותה המידה,
ויעניקו לנו שפע שלמעלה מחשבונות, שלמעלה ממדידה והגבלה.

שנזכה להיות תמיד מן הנותנים. שנת שפע בכל!

רחלי רוזן