רבקה ויצחק לא הצליחו להוליד ילדים במשך שנות נישואין רבות.
הם התפללו לאל ורבקה הרתה. בבטנה היו תאומים. נולדו עשיו ויעקב השונים זה מזה במראה ובתכונות האופי.
ה"הרגשה בפרשה" שלי היא שהפרשה מדברת לזוגות הנשואים שָׁנִים וטרם הולידו ילדים, ולבני משפחותיהם ומכריהם המתפללים בעבוּרם. יש לשמור על אופטימיות ועל א"ב: אמונה ובטחון, שתתממש ההוֹרוּת על אף הקשיים.

תכיני שתי ידיים / עדנה ויג תָּכִינִי שְׁתֵּי יָדַיִים לְקַבֵּל אֶת הַבְּרָכָה, תִּבְכִּי דְּמָעוֹת שֶׁל אֹשֶׁר (מוּתָר לִבְכּוֹת מִשִּׂמְחָה) תָּכִינִי שְׁתֵּי יָדַיִים לְחַבֵּק אֶת הַתִּינוֹק שֶׁיִּוָּלֵד, הוּא יָבוֹא, הוּא יַגִּיעַ, תַּאֲמִינִי שֶׁזֶּה יִקְרֶה – בֶּאֱמֶת. זֶה יִהְיֶה "הֵרָיוֹן יָקָר" זֶה יִהְיֶה הֵרָיוֹן נֶהְדָּר, יִוָּצֵר בּוֹ יֶלֶד אוֹצָר דָּבָר זֶה מִמֵּךְ לֹא נִבְצַר. בְּעֶזְרַת ה' יִהְיֶה טוֹב, וְיָבוֹאוּ לָכֶם יְלָדִים לָרֹב. בֶּאֱמֶת – אֵינִי יְכוֹלָה לָדַעַת, אֵינֶנִּי נָבִיא, אַךְ אֲנִי מַבִּיעָה אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁבִּלְבָבִי

"הרגשה בפרשה" © עדנה ויג