פרשת בחוקותי מגיעה מעט לפני שבועות כדי לרמוז על סוף שנה והתחלה חדשה
בה נשחרר את הקשיים שעברנו ונצא לדרך חדשה (חזק חזק ונתחזק).

הפרשה עוסקת בשכר ועונש לעם ישראל על שמירת וקיום המצוות,
לפי נקודת המבט שלי האם המצוות האמיתיות הן שמירת בשר/חלב, נטילת ידיים ותפילות…
או בין אדם לחברו? כי הרי איך אדם שומר מצוות הדוק עדיין מקבל "עונש" בחייו?

לדעתי שמירת המצוות וכל הציוויים שקיבלנו מלמעלה
מתחילה ותסתיים בדבריו של רבי עקיבא – "דרך ארץ קדמה לתורה",
כלומר המקום בו עלינו להתחיל בקיום מצוות הוא ממקום של ואהבת לרעך כמוך,
לכן איך נצא מתקופה של קושי?

על ידי אהבת האחר וקבלתו באשר הוא, וכשהפרשה מסתיימת במשפט –
”ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים… וזכרתי להם ברית ראשונים“.
אני מבינה – עלינו להיות באהבה וקבלה לאחר לפני הכל, לשים חביבות, חמלה ואהבה
לפנינו ובכך נגיע באמת לימים טובים ואף לגאולה!

יעל צור – מתקשרת ומורה רוחנית