פרשת השבוע ״מטות מסעי״ תשפג
פרשת השבוע שלנו מזכירה לנו את השהייה הממושכת של בני ישראל ביציאתם ממצרים
ובדרכם לישראל והיא מדגישה את ההכנות לארץ המובטחת.
פרשת פנחס תשפ״ג
כשמסתכלים על הסביבה והחוקים נראה שאי אפשר לשנות דבר, בטוחים
שכמו שהיה אתמול מוכרח להיות גם מחר. מקבלים הכל כמוסכם. משלימים
עם המגבלות, בנות צלפחד האמינו שאפשר לשנות!
פרשת בלק תשפ״ג
נכון, לא קל לצאת ממצרים. המחשבות והאמונות הן עקשניות. וכמו עם כל ילד עקשן, אין לרצות להפטר מהן בכוח, אלא דווקא לקבל כל רגש בהבנה ובסליחה, ואז יש סיכוי טוב שהמחשבות האלו ירפו ולו רק לרגע.
פרשת חקת תשפ״ג
״ומשה היכה בסלע וייצאו ממנו מים״ אז למה בעצם הוא נענש, שהיכה מתוך כעס? שלא השתמש בכח הדיבור, אֶבְרֶא כּאַדַבֶּר? שלא התפלל כדי להוריד את האורות מַטַה?
פרשת קרח תשפ״ג
אחידות אינה אחדות. ונתינת מקום וביטוי זהה מבטלת את הייחודיות שלנו.
נתינת כהונה לכולם אינה הפיתרון ודווקא הפערים והתפקידים השונים מעניקים משמעות לכל אחד.
פרשת שלח תשפג
כשאנחנו מסתכלים בעין טובה על המציאות אנחנו מפרשים את העולם
כטוב וממילא כל דיבורינו ותגובותינו מכוונים לטוב.
כדברי מסכת אבות "איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם?
ר' אליעזר אומר: עין טובה". בידינו לבחור מה לראות ועל מה לשים דגש.
פרשת השבוע בהעלותך תשפ״ג
לעיתים שנתבקש לצאת למסע ארוך מבלי לדעת את ההשלכות והתוצאות
מראש נרגיש מעין חוסר ביטחון ברמה האישית על הצעדים שלנו.
האם באמת לא טוב לנו במקום המוכר? או האם הסיכון שאנו לוקחים הוא
באמת שווה בשבילנו?
פרשת נשא תשפ״ג
הפרשה מזכירה לנו שיציאה לדרך אינה קשורה רק להכנת "סל הפיקניק והמחצלת" אלא למצוא את האור, ההכוונה, לדעת למי אפשר לפנות ומי נמצא פה לעזרה.
ערב שבועות תשפ״ג
מגילת רות מציבה במרכז חברות אמיצה בין נשים שהן דמויות מפתח במרחב שבין אקטיביזם, צירתיות, איפוק,שמרנות ולהן היכולת לחולל שינויים משמעותיים בעזרת רגישות ואהבה.
פרשת במדבר תשפ״ג
בפרשה מצווה ה׳ את משה לספור את הגברים מגיל עשרים ומעלה.
הספירה נעשית ע״י משה, אהרון ונשיאי השבטים. עם ישראל מתקשה
ללכת באמונה אל מקום לא מוכר.