פרשת בראשית תשפ"ב
הפרשת פותחת במילים "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ…"
מה שמרמז שהרוח והחומר מחוברים ועלינו ללמוד לשלבם בחיינו…
שמחת תורה תשפ"ב
שמחת תורה הוא היום שבו אנחנו מסיימים לקרוא את התורה ומתחילים אותה מחדש.
אדם שיקלע לבית הכנסת באותו היום יגלה ריקודים סוערים יחד עם ספר התורה.
על מה השמחה הגדולה?
חול המועד סוכות תשפ"ב
רק בסוכה יכולה להתאפשר מנוחת הנפש, הגורמת לשמחה. "כי יצפננו בסכה",
הסוכה ודפנותיה הם חיבוק העוטף אותנו ושמור עלינו, הם גבולות שמגינים עלינו.
וכאשר קיימים גבולות השומרים עלינו ועוטפים אותנו, הנפש יכולה לפרוץ להתרחב ולשמוח.
ערב סוכות – תשפ"ב
הסוכה היא כמו בית מקדש קטן שיש בה הכל!
מרוחניות עצומה שבה אדם יכול לקבל ברכות וישועות בלי סוף בבריאות, פרנסה, זיווג, ילדים, הגשמה עצמית הכללל!
פרשת האזינו תשפ"ב
הסליחה והמחילה יגיעו מתוך "הכרה לטוב הקיים בו ובך"
מתוך הבנה חדשה על השיעור שהגיע לפתחי ועל יכולת שלי
ללמוד אותו ולצמוח ממנו.
יום כיפור תשפ"ב
במשך דורות, לימדו אותנו שאנחנו לא מספיק טובים, וכדי להשתפר
עלינו לחשוב על המעשים הרעים שעשינו ולהכות עליהם על חטא.
ניסיוני רב השנים, לימד אותי משהו אחר.
למדתי, שמה שאנו מתמקדים בו מקבל תוקף ומתרחב, והרי
מה שאנו מבקשים הוא לא הרע אלא הטוב.
כיוון שכך, הבה נתמקד בטוב ובחיובי.
פרשת וילך תשפ"ב
שנה חדשה החלה. באיזו דרך נלך בה?
פרשת השבוע "וילך" מלמדת אותנו: "וילך משה".
אדם בן מאה ועשרים, מנהיג מכובד שרגיל לשפוט את העם, לא חיכה שהאנשים יבואו אליו,
אלא הלך במשך כל השנים.
ראש השנה תשפ"ב
מכירים את הביטוי "הכל בראש"?
ראש השנה מהווה הזדמנות עבורנו לשבור הרגלים מקבעים
אשר מונעים מאתנו להתחדש באמת.
הזדמנות לשינוי דפוסי חשיבה ולהצבת מטרות ויעדים.
זמן לכוון מחדש את הקול בראשנו,
לשים לב לדיבור הפנימי שלנו ולזכך את רצון הנשמה.
פרשת ניצבים תשפ"א
לזכור, שבסוף ההתחדשות, הנקיון הפנימי, היכולת להטהר,
באים מבפנים. לא מאירועים חולפים ומשתנים.
אלא מחיבור עמוק שלנו לעצמנו ושאיבת כוחות מהחודש הזה לכל השנה כולה.
פרשת כי תבוא תשפ"א
לכל אדם יש שפע של תכונות ולא תמיד אנחנו משתמשים בהן או מודעים אליהן.
הפרשה מלמדת אותנו שעלינו לבחור בתשומת לב באיזה תכונות אנו משתמשים.
אין אדם שאין לו מה לתת, יש אדם שלא מודע למה שיש לו לתת.
הבורא נתן לכולנו הכל. ראשית הנשמה היא מקור של אור, אהבה ואחדות.