פרשת בשלח תשפ"א
שינוי אמיתי לא מתרחש ע"י שינוי חיצוני. לשינוי אמיתי דרוש זמן, רצון, אמונה ואורך נשימה.
אז מה תפקיד הנס בחיינו? אולי תפקידו להזכיר לנו שלא הכול בשליטה שלנו?
אולי לגלות לנו שאפשר הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים?
אולי להראות לנו מה יכול לקרות כשאנחנו מסכימים לא לעשות כלום.
פרשת בא תשפ"א
כמה גדול הוא כוח ההתמדה,
וכמה חשוב להתעקש ולא להתייאש גם כשנכשלנו כי
"אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח ההתמדה"
פרשת וארא תשפ"א
השלב הראשוני הוא להכיר באמת, אף על פי שהיא לא מוצאת חן בעינינו.
אילו פרעה היה מכיר במציאות, הרבה סבל היה נמנע ממנו ומעמו.
אדם שמחפש לחיות בצורה חכמה ונכונה,
בוודאי יחפש את האמת כדי לתפוס את המציאות בצורה האמתית.
פרשת שמות תשפ"א
השם הוא המהות הפנימית של הנשמה, כפי שניתן לראות במילה 'נ-שמ-ה'
ישנם רבים המחפשים לשנות גורלם באמצעות שינוי השם שנתנו להם הוריהם,
אך השינוי המועיל ביותר, הוא שינוי מעשים שיובילו אותנו להיות בעלי שם טוב.
"טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב" (קהלת, ז,א) ברוך השם
פרשת ויחי תשפ"א
שכשמבקרים חולה גורמים לו להרגיש שמתעניינים בו,
שדואגים לו, אכפת לנו ממנו, וזה מסייע ביותר! ובפרט כיום שזהו נצרך מאד חשוב,
שאנשים מרגישים לבד ובודדים, נפשם צמאה לטיפת יחס, רגש, קרבה.
נמצאים בגפם רב שעות היום, מרגישים מנותקים ובעיקר מפוחדים
פרשת ויגש תשפ"א
גדול כוחה של מחילה. וגדולה ההזדמנות שניתנת לנו למחול.
הזדמנות להתעלות ולזכות לשפע רב בזכות האדם שפגע בנו והעמיד אותנו בנסיון.
פרשת וישב תש"פ
זוגיות טובה כמו הורות טובה היא זוגיות שמאפשרת נפרדות- לראות את הדמיון ואת השוני, להיות ליד ולא בתוך, ללכת בדרך שלי ולתת לו ללכת בדרך שלו.
פרשת מקץ תשפ"א
גם אנו, בחיינו, נתקלים במקומות אלו – יש לנו מטרות כל הזמן ובכדי לממש אותם אנו צריכים לפעול בשני הרבדים- גם להיות יציבים וחזקים מול המטרה, ובמקביל לתת לעצמינו להיות שבריריים ולתת מקום לרגש שמציף. כך נצליח להגשים את הרצונות והמטרות שלנו.
פרשת וישב תשפ"א
לפעמים כדי לקבל אור גדול צריך לעבור דרך מסדרון ארוך של חושך,
ויוסף לא התייאש, לא איבד את הערכים והאמונה שלו,
הוא לא ישב וחשב את מי להאשים במצב ואיך להתנקם באחיו,
הוא פשוט היה עסוק בלגדול ולבחור מתוך הקושי לצמוח,
מתוך החושך לקבל אור, ויותר מזה, איתו גם להאיר לכל הסביבה.
פרשת וישלח תשפ"א
לא מובן מאליו מה שקיבלתי עד עתה. קטן אני מול חסדך.
להוכיר תודה, להכיר בטוב.
לקבל את הרגיל והמוכר כמתנה מתחדשת ולהודות על כל רגע מחדש. קטונתי.