פרשת בהעלותך תשע"ח
בני ישראל רואים את כל מה שאין להם. רואים את החסר: האם באמת היה כ"כ טוב במצרים? האמת לא חשובה כי אין בעצם אמת, יש רק את הזיכרון.
רק את הפרשנות שהזיכרון מכתיב לנו דרך משקפי ה"כאילו".
פרשת נשא תשע"ח
לא ללכת שפוף "עם הראש באדמה" אלא בראש מורם.
לעתים אדם אינו מכיר בערכו, האדם חושב שהוא לא "שווה" הרבה.
הערכה עצמית נמוכה וחוסר ביטחון עצמי, הם דברים שקורים לאנשים רבים.
פרשת במדבר וערב שבועות תשע"ח
פרשת במדבר מלמדת אותי שלפני שאני יוצאת לדרך כדאי לעשות סדר.
סדר במחנה שלי: בציוד שלי, במחשבות שלי, בנפש שלי. לדעת איפה הכוח שלי, לאן כדאי לי לכוון אותו.
פרשת בחוקותי תשע"ח
הפרשה נותנת סימני דרך איך לחזור הביתה: לא להתייחס לדברים כמובנים מאליהם, לא להתייחס לצרות שלי כיד הגורל, לדעת שהכוח שלי הוא באחריות שאני לוקחת על חיי. למצוא את השמחה, את הרצון, את הרגש הטוב, את הנתינה האמיתית. להתרחק מהשעמום, המיאוס והגועל.
פרשת בהר תשע"ח
והיא מזכירה גם את החובה לשחרר, את איסור האחיזה בחומר.
בעצם, אומרת לנו הפרשה, אתם זמניים פה, אתם באים והולכים,
פרשת אמור תשע"ח
פרשת "אמור" מתייחסת לדיבור בהקשרים שונים.
אמירה כמו אמיר (=צמרת) של עץ, שהוא גבוה, יכולה לרומם
את האדם אליו היא נאמרת וגם מסמלת דיבור בלשון רכה.
פרשת אחרי מות קדושים תשע"ח
בעזרת האהבה אני מבדילה את עצמי משאר העמים ובעזרתה אני מבדילה את עצמי מרֵעִי. והיא מביאה אִתה את רעיון ההשתדלות, את רעיון ההתכוונות והרצון.
פרשת תזריע מצורע תשע"ח
הפרשה מלמדת אותי שהגוף והנפש אחד הם, החומר והנשמה קשורים זה בזה.
כשאדם אינו יכול לראות את חטאיו, הם מקבלים צורה מוחשית: בעורו בבגדו בביתו.
שביעי של פסח תשע"ח
המסע במדבר הוא התחלה של מפגש עם הפחדים שלנו.
יש להם מרחב, זמן ואפשרות לעלות לפני השטח ולהציף אותנו.
כל הכלים המחשבתיים שהכרנו, כל היכולות אליהם התרגלנו, כל מה שעד היום ידענו לא עוזר לנו יותר כשאנו עומדים מול ים הפחד הסוער.
ערב פסח תשע"ח
בפסח, בו אנו חוגגים מדי שנה את יציאתנו מעבדות לחירות, כל שנה והעבדות שלה, כל אחד והחירות שלו, חשוב להיזכר שיש בחיינו ניסים. ואולי חלק מתהליך השחרור
הוא להיות ערים לניסים האלה שקורים כל הזמן.