פרשת ויקהל פקודי תשפג
השבוע אנחנו קוראים שתי פרשות יחד: לכאורה, שתי פרשות הכי לא מתאימות למציאות ימינו. הפרשות עוסקות בבניית המשכן: בעשיה בלתי פוסקת, בנתינה, בתרומה, בבניה משותפת.
פרשת כי תשא תשפ״ג
פרשת כי תשא מלמדת אותי על הקושי באי הידיעה ועל
חשיבותה של ההמתנה.
כשאני עושה פעולה כדי להתגבר על אי הידיעה אני מתקיימת מתוך המוכר והידוע. הָמְתָנה מאפשרת למשהו חדש להגיע.
פרשת תצווה תשפ״ג
השבוע דרך הפרשה ודרך מצוות החג אני לומדת שאפשר לשנות כל מצב נתון,
אפשר להישתנות לקראת כל תפקיד, אפשר להפוך להיות מה שאני רוצה להיות,
דרך התמסרות לתהליך, דרך נוכחות ברגע, דרך הבנת הדרך.
פרשת ״תרומה״ תשפ״ג
משנכנס אדר מרבין בשמחה. לפי החסידות כשהאדם בשמחה-זה משפיע על כל המציאות ובעקבות השמחה נמשכים עליו דברים שמחים מלמעלה, ולהפך, כשאדם בעצבות הוא מושך אליו קשיים וטרדות.
פרשת משפטים תשפ״ג
בפרשתנו אנו מצווים על מצות הצדקה. חסד זו אחת המידות שדרכם עובד העול. אנו מקבלים מלכתחילה יותר רווחים כדי שנעביר מעשר מהם למטרות צדקה. ככל שניתן יותר, כך נקבל יותר כדי שנוכל להעביר הלאה עוד יותר.
פרשת יתרו תשפ״ג
יתרו רואה את משה חותנו, שופט את העם מהבוקר עד הערב, ושואל אותו למעשיו ומדוע עושה זאת לבד? משה מסביר לו שהעם מגיע אליו לדרוש את ה', למשה מאוד ברורים מעשיו, והשקעתו המרובה בכך, הוא נמצא עמוק בתוך. אך יתרו רואה את הדברים מבחוץ, ושם הדברים נראים אחרת.
פרשת בשלח תשפ״ג
בפרשת השבוע בני ישראל יוצאים ממצרים לאחר שרשרת מכות ורצף של ניסים. כל האומות מסביב מתמלאות אימה ופחד מהעם הנבחר. רק עם אחד מחליט לשבור את הקרח ולצאת לחזית
מול עם ישראל. עמלק.
פרשת בא תשפ״ג
למשה לקח שנה שלמה מהרגע שהגיע להוציא את עם ישראל מעבדות ועד הרגע שהם יצאו, למה לקח כ"כ הרבה זמן להוציא אותם?
פרשת וארא תשפ״ג
הפרשה מגלה לנו את מידת האמונה שעלינו לסגל גם כשהספק עולה
ונדמה לנו כי הבורא מנהל את העולם באופן בעייתי. "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב" אבות אבותינו חוו אתגרים לא פשוטים שקל לאבד בתוכם את האמונה. ובכל זאת בכל פעם מחדש הם מצאו אותה והיא הייתה להם כעמוד התוך.
פרשת שמות תשפ״ג
הנשים בפרשה מייצרות אפשרות של חיים, של בית, של מקום בטוח המאפשר גדילה והתפתחות. עם כל הכבוד לחוקים, להגבלות, לגזירות שנקבעו אז ולרוב גם היום ע"י גברים,
הנשים בפרשה הן האחראיות על המרחב המאפשר חיים.